ראיון עם ד״ר ענת אדרת

ענת אדרת:
רויטל, אודה לך מאד אם תוכלי לספר מעט על עצמך ועל משפחתך, מהיכן עלתה משפחתך.

רויטל:
שלום. שמי רויטל שירי-הורוביץ. אני אם לארבעה בנים מקסימים ורעיה. כתיבה היתה תמיד מקום נעים עבורי, אבל רק לפני כעשור הבנתי כי היא העיסוק בו אני בוחרת להתמקד. הורי עלו שניהם מעיראק בתחילת שנות החמישים, ובספרי בחרתי להתמקד בסיפור המשפחתי של אמי.

ענת אדרת:
האם תוכלי לספר לנו בקצרה מהי העלילה של ספרך

רויטל:
הספר הוא רומן הסטורי. הוא מבוסס על סיפור משפחה, אך הדמויות שבספר בדויות. בחרתי לכתוב א הספר הזה כדי לספר בעיקר את סיפורן של הנשים, וגם כדי לספר את סיפורה של העלייה הזאת. באתר האינטרנט שלי יש הרחבה על עלילת הספר והנה היא לפניכם: "בת עיראק" הוא רומן משפחתי מרתק העוסק בסיפורן של שלוש נשים בנות משפחה אחת. זהו סיפורה של הגירה מעיראק לישראל בתחילת שנות החמישים, כפי שהיא נחווית על ידי שתי אחיות: ויולט ופרידה. דמותה של ויולט משתקפת אל הקורא דרך יומן חיים שכתבה כשלקתה במחלה קשה, ודמותה של פרידה משתקפת דרך יחסיה עם הסביבה ועם עצמה. הדמות השלישית ברומן היא דמותה של נועה, בתה של ויולט, סטודנטית בשנות העשרים, המחפשת משמעות לחייה. נועה יוצאת למסע רוחני אל העבר כדי שתוכל לבנות את חייה בהווה ובעתיד. זהו סיפור על אהבה, על שורשים ועל מה שביניהם: אהבה בין אמהות ובנותיהן, אהבה בין אחיות, בין אב ובתו ובין אח ואחות. זהו גם סיפורן של אהבות זוגיות ממומשות ובלתי ממומשות, הטמונות בלבם של אוהבים לעד.

ענת אדרת:
מניין היתה ההשראה לספרך, מדוע בחרת בדמויות אלו

רויטל:
ההשראה באה מהמשפחה המורחבת שלי, והדמויות מבוססות על עירבוב תכונות של אנשים שהכרתי לאורך השנים. כל אחת מהדמויות היא אדם שהיתי בוחרת בו להיות לי לחבר. לאורך תהליך כתיבת הספר ממש נקשרתי לדמויות, הן הפכו להיות כמעט אמיתיות בדמיון שלי ואפילו היה לי קשה להיפרד מהן כשסיימתי לכתוב את הספר.

ענת אדרת:
האם היתה זו בחירה מודעת לספר את ההסטוריה דרך ראיה נשית, האם את עוסקת במגדר?

רויטל:
הבחירה בז'אנר של רומן הסטורי היתה בחירה מכוונת. השקעתי בכך מחשבה רבה והגעתי למסקנה, שאם אני רוצה שאנשים ילמדו על התרבות, הדרך להגיע לקוראים רבים יותר תהיה דרך כתיבת רומן. הלימוד הוא בעצם "בדלת אחורית". העלילה והדמויות עומדים בפי עצמם, ותוך כדי קריאת רומן יש למידה על התרבות וההסטוריה של יהדות עיראק. הבחירה לעסוק בנשים היא גם כן מכוונת: היתה לי מטרה מאוד ברורה לספר את הסיפור הנשי, וסופסוף להביא מקרוב את המציאות שלהן. היה לי כעס גדול על הצגת נשים מזרחיות כנזקקות, נתמכות, נגררות, לא מלומדות וכו' לאורך כל הספרות, חשבתי שהגיע הזמן לספר באמת את הסיפור האמיתי על הנשים, ולהביא סוף להצגת הדמות הנשית-מזרחית כחלשה ונדכאת.

ענת אדרת:
כיצד היתה ההתקבלות של ספרך, מקרב משפחתך, מכירייך, והאם באמצעות הספר את מרגישה שנגעת בליבם של אנשים נוספים.

רויטל:
הספר התקבל באהבה ובשמחה בקרב משפחה וחברים, הוא התקבל יפה גם בחנויות הספרים בארץ, וביחס לספר ראשון הוא נמכר היטב. הספר תורגם לאנגלית והיום הוא נמכר בכל העולם. אני נותנת הרצאות בארצות הברית על התרבות העיראקית, על נשות עיראק ועל הספר שלי, ונהנית לראות את הרעב ללמוד על התרבות הזאת. אני רואה בהרצאות שלי ובספר שלי שליחות: ידע מביא כוח, בכך שאני מספרת את סיפורן, אני נותנת כוח לנשים האלה וכבוד לתרבות העשירה הזאת של יהדות עיראק שהיתה אחד ממרכזי התרבות הגדולים ביותר ביהדות. כל עוד יש מי שמספר את הסיפור מבחינתי זה משאיר את התרבות הזאת חיה.