ראיון עם המשורר חיים ספטי

אני קוראת את היצירה הענפה שלך ומתרגשת לקרוא עד כמה היא עמוקה ומגוונת. אתה מקיף ביצירה שלך עולם ומלואו, ובכל שיר, פואמה ומסה אני מגלה פן חדש ומעניין בכתיבה שלך. אני סקרנית ללמוד עליך כאדם, ועל יצירתך.

רויטל:
מתי התחלת לכתוב שירה? האם תמיד ידעת שאתה משורר או שגילית את זה ביום אחד? אנא שתף את הקוראים בחוויה הראשונית של היצירה שלך.

חיים ספטי:
התחלתי לכתוב שירה ב-1972, בהיותי בן 22 שנים. בשנים הראשונות שבהן כתבתי שירים, לא חשבתי על עצמי במונח של "משורר", אלא כעל מי שכותב שירים, למרות שבתוכי פנימה הרגשתי והאמנתי ששירי טובים. מי שהביא לתודעתי את ההכרה ששירי טובים גם בשיפוטם של אחרים זולתי ושאני משורר, היו בני משפחה וידידים שלי ושל אשתי הראשונה, שחלקם הינם משוררים ואף מבקרים, ותגובותיהם לשירי היו חיוביות מאד והם עודדו אותי להתחיל לפרסם. בנוסף להם, הביאו להכרתי זו, וביתר משקל ותוקף, גם עורכים רבים, הנחשבים לאושיות העריכה הספרותית בארץ בדורנו, ופרסמו משירַי בכתבי העת שלהם. מתוכם אציין רק את שבעת הראשונים (לפי הסדר): פרופ" גבריאל מוקד, עורך "עכשיו", תלמה אדמון, עורכת מדור הספרות ב"מעריב" לשעבר, ארז ביטון, עורך "אפיריון", יעקב בסר ז"ל, עורך "עיתון 77", אמיר אור, עורך "הליקון" ועזריאל קאופמן ז"ל ולאחריו משה בן-שאול ז"ל, עורכי "מאזניים". החוויה הראשונית של היצירה שלי נוגעת לכתיבת עשרות רבות של שירַי הראשונים, כולל פואמות וסיפורים, רשימות ספרותיות ומסות בכעשר שנות כתיבתי הראשונות, בכתיבתם חשתי חווית התפעמות ותחושה של מעין נס שמתרחש לי. ביטוי שירִי לתחושתי זו לגבי כתיבת השירים והפואמות נתתי במיוחד בפואמה "נושאי האפיריון", שבספרי הראשון, "דו"ח על יתרת הנפש", אשר משוקעים בה הרבה מרוחי ונפשי שלי ומאישיותי השירית ומעצמי והרבה מתחושותי והשקפותי בעניין השירה.

רויטל:
הכתיבה שלך כל כך מגוונת, שנדמה כי אתה מביא אליה כל מה שנקרה בדרכך. האם אני צודקת? אם כן, האם תוכל לספר לקוראים איך אירועי היומיום ואירועי היקום משפיעים על יצירתך?

חיים ספטי:
אכן, כדבריך, השירה שלי מגוונת מאד, הן מבחינת נושאים והן מבחינת סגנון. אני כותב שירה אישית, אוניברסאלית, שירה חברתית וישראלית, לירית והגותית ופילוסופית (למשל במחזור "השלטון האלוהי"). אני כותב בסגנון מודרני ובסגנונות קדם-מודרניים, שירה מעודנת ומאופקת ושירה המתאפיינת בעוצמה הבעתית ודרמטית (למשל בפואמה "הנאבק" ובפואמות נוספות וכן במקצת מהשירים), שירה ישירה ושירה סימבולית או אליגורית (למשל בחלק מהפואמות), שירת טבע והן שירה אורבאנית, "מוחשית" וקונקרטית ושירה מופשטת, הן מתוך חזון יצירתי פנימי (למשל ברבות מהפואמות, כגון "הנאבק", "נושאי האפיריון" ו"הזמיר" וברבים משירַי, כגון "עידן הרוח" ו"החֹמר מאבד צורתו, מתפורר") ומתוך ראייה עצמית מקורית לחלוטין (ברבים מאד משירַי) וגם בעקבות מקורות חיצוניים- היסטוריים, מקראיים, מיתולוגיים, מודרניים, עכשוויים, מדעיים ועוד, ואני כותב בסוגי כתיבה רבים: בנוסף לשירים "רגילים"- גם פואמות רחבות יריעה, סונטות, ואף כתבתי אידיליה ואפוס קצר (צורת שיר חדשה שהגדרתי את מאפייניה ושבכוונתי להציעה לכשאפרסם אותו). בנוסף לזאת, כתבתי שירים בכמה צורות שיר חדשות שהצעתי, שבהערות ובהבהרות לאותם שירים, המופיעים בשלושת ספרי שירַי, ניסחתי את הגדרותיהן ומאפייניהן על פי הצעותי). אינני מביא לכתיבתי השירית כל מה שנקרה בדרכי. במידה רבה, ההיפך הוא הנכון- אני מאד סלקטיבי בכתיבתי, וכותב, או לפחות משתדל לכתוב, רק על דברים, עניינים ונושאים שאני רואה בהם משמעות. ואולם, מאחר שאני מתעניין בתחומים רבים, הם מעשירים את רוחי ונפשי ובאים לידי ביטוי בשירתי. פן נוסף של מקורות כתיבתי הם אירועי יומיום, או תופעות חברתיות שאני חוֹוֶה או רואה, והם בעלי משמעות בעינַי וגורמים להתעוררות השראה. בעניין "אירועי היקום המשפיעים על יצירתי", כלשונך: בזכות התעניינותי הרבה בתחומי מדע, אירועים אסטרונומיים וקוסמיים שאירעו בעבר הקדום של היקום או המתרחשים כיום והצפויים להתרחש בעתיד וכן תיאוריות קוסמולוגיות או פיזיקאליות, הינם חלק מעולמי הרוחני. עצמים או אירועי יקום ותופעות אסטרונומיות שיש בהם יופי ועוצמה רבים, וכמו כן התיאוריות המופלאות של תורת היחסות הפרטית והכללית, של תורת הקוואנטים, של האסטרופיזיקה ושל הקוסמולוגיה, מפעימים אותי וכובשים את דמיוני. באירועי היקום ובתיאוריות הללו יש יסודות נצחיים וחובקי עולם (תרתי משמע), שאף עונים על שאלות יסוד כגון מנין באנו ולאן אנו הולכים, ויש בכך קסם רב בעינַי ומענה לשאלות רבות ששאלתי את עצמי כבר בצעירותי ושאני שואל עד היום, על קיום היקום והקיום האנושי ועל מקורות היווצרותם ועתידם.

רויטל:
בכתיבה שלך יש הרגשה שאתה מנסה "להפוך כל אבן" כדי להגיע לאמת, למקור, לתובנות עמוקות. לאילו תובנות אתה חותר להגיע? אילו אבנים נוספות תרצה להפוך? איזו אמת תספק את הרצון שלך לגלות ולחפור?

חיים ספטי:
התובנות שאליהן אני חותר להגיע הינן האמיתות הנצחיות של הקיום האנושי- מהו טבע האדם, מה הם מקורות הטוב והרוע, מדוע קיים הסבל וכיצד ניתן להתמודד כנגדו, ומצד שני, מהו האושר ומקורותיו וכיצד יכול האדם להגיע לסיפוק רוחני, ועוד, והן האמיתות הנצחיות של הרוח האנושית- מרכיבי הרוח האנושית, תוכנם וגבולות תחולתם ותקפותם, משמעות חיינו בעולם הזה, משמעות העשייה האנושית, מהן המטרות הנעלות שלמענן ראוי וחשוב להיאבק, ועוד. יש בי שאיפה לנושאים ורעיונות נשגבים- לחתור אליהם, לגעת בהם ולוּ מעט, גם אם לא להגיע אליהם ממש.

רויטל:
אתה כותב רבות על אלמנט הזמן, זה משהו שמעסיק אנשים רבים, ואני ביניהם. אנא ספר לנו על תפיסת הזמן שלך עצמך.

חיים ספטי:
תפיסת הזמן שלי הינה בראש וראשונה תפיסה היסטורית. אני רואה את הקיום האנושי העכשווי בתוך הרצף של הקיום האנושי הנמשך זה דורות רבים מאד, ורואה חשיבות רבה בתרומתם של אותם דורות בכל תחומי המדע, ההגות, הפילוסופיה והתרבות בכלל. בתפיסת הזמן ההיסטורית שלי אני מתייחס גם להיסטוריה של היקום, שהינה, במקצתה, גם ההיסטוריה של המין האנושי. היקום (לפי הקוסמולוגיה) קיים מזה כ-13.7 מליארד שנים והמין האנושי הנבון- כמה עשרות אלפי שנים בלבד. על פי תפיסתי, עקב תופעה אסטרונומית הנקראת "ענק אדום", השמש שלנו תביא, בעוד כחמש מליארד שנים, את הקץ על המין האנושי, כולל על כל היצירה האנושית העצומה והמפוארת שנוצרה עד ימינו ושתיווצר עד אז, ואני מֵצֶר על כך. ביטוי לתחושתי זו ולתפיסת זמן זו נתתי בשירים רבים בספרי השני, " הזמן קורס, ניתך", למשל במחזור השירים "ענק אדום" וכן בשירים שפורסמו בספרי השלישי, "האהבה הלבנה" (עמ' 114-122). בנוסף לכך, תפיסת הזמן שלי כוללת, כמובן, את קיומי שלי וקיומנו בעולם הזה, שהוא כה קצר, עד שעלינו לשאול את עצמנו מה אנו עושים במנת הזמן הקצרה הזו. חשיבות עצומה, ולדעתי- ראשונה במעלה, יש ליצירה האנושית בכל התחומים: תחומי המדע לכל ענפיהם, לרבות מדעי הרוח, האמנויות, הספרות, השירה והתרבות בכלל, ואני סבור שכל מי שיש לו היכולת לתרום ליצירה האנושית בכל תחום שהוא, צריך לחוש תחושת אחריות אישית להקדיש את עצמו לכך, עד כמה שהדבר ניתן בנסיבות חייו ואילוצי קיומו החומרי.

רויטל:
הוצאת לאור שלושה ספרי פואטיקה, האם אתה עובד על ספרים נוספים? האם הם שונים או דומים למה שעשית עד כה?

חיים ספטי:
לאחר שספר שירי השלישי יצא לאור, באוקטובר 2010, ובו, ביחד עם שני ספרי שירַי הקודמים פורסם יבול נכבד של 366 שירים, כולל 28 פואמות, אתחיל בקרוב לטפל בהקלדתם במחשב ובפרסומם של עוד כארבע מאות שירים וכעשרים פואמות והאפוס הקצר והאידיליה, וכן עשרות סיפורים ועשרות מסות, רשימות ספרותיות ומאמרים, שכתבתי במהלך שנים רבות מאד עד היום, ועד כה לא פרסמתי אותם (מקצת מהסיפורים ומרבית המאמרים דורשים גם עבודת השלמה לא מעטה).

רויטל:
אילו חלומות תרצה להגשים?

חיים ספטי:
חלומותי ותוכניותי רבים. מעבר לאמור בתשובה הקודמת על הקלדת ופרסום שירַי ויצירותי הכתובות הרבות שטרם פורסמו, הרי שבעוד מעט פחות משש שנים אצא לגימלאות, ואז אוכל להקדיש זמן רב יותר לכל העיסוקים האהובים עלי- קריאה בתחומים רבים, שמיעת הרצאות, ביקורים בתיאטרון ובקולנוע, האזנה למוזיקה קלאסית, ביקור במוזיאונים, וכמובן- המשך יצירה בתחומי שירה וספרות מגוונים.